תיקון יציבה לא יכול להיעשות בעמידה או בישיבה. הוא אינו יכול להיות מנותק מתנועה. יציבה נכונה היא רק זו אשר מכילה את הדינמיות של התנועה - בתוך העמידה, את הזרימה בתוך השקט. הגוף חייב להיות מוכן לפעולה: לצעד הבא, לתגובה שנדרשת פתאום, להפניית מבט ולהושטת יד לשלום. כפי שהעולם והטבע סביבנו נמצא בתנועה מתמדת, כך גם הגוף שלנו.מערכת הדם והנשימה עובדות ללא הרף, התנועה לאיזונים והתנגדות הגוף לכוח המשיכה פועלות גם כשאנחנו סבורים שאיננו זזים. לכן צריך לחוש את התנועה מתרחשת בתוך חוסר התזוזה. להבין את הקשר וההקשרים בין המפרקים גם בעמידה ולהרגיש את התנועה קדימה, את מסלול הצעד, שאינו קורה בקו ישר, אלא עולה מהאדמה וצונח אליה בחזרה.גם כשהגוף לא בתנועה, האדם צריך לחוש את התנועה הרב מימדית והרב כיוונית שמתרחשת בתוך החוליות בזמן הליכה וריצה.בעמוד השדרה מתרחשות רוטציות מנוגדות: הרמת הירך יוצרת רוטציה לכיוון אחד, בעוד שהיא מושכת קדימה את הכתף הנגדית. הצוואר, שנשאר במרכז (אל כיוון ההתקדמות) ואינו ממשיך את הסיבוב של הכתף, יוצר רוטציה נגדית.בו בזמן, בגלל הדריכה, ישנו כוח הדוחף את החוליות כלפי מעלה. מה שמתרחש עקב הרוטציות המנוגדות + הכוח הדוחף אותן למעלה, הוא בעצם "סחיטה" של עמוד השדרה.לא רק החוליות קשורות לרב כיווניות: בשביל לצעוד קדימה יש להרים את הירך. כאשר תנועת ההרמה מתחילה מהירך ולא מכף הרגל, אז הירך מתרוממת לאחור, עושה סיבוב בתוך המפרק, ורק אז נשלחת הרגל קדימה.כל צעד מזכיר לנו את הרב כיווניות, המעגליות שבתנועה, הויתור לכוח המשיכה וההתנגדות לו. יציבה נכונה הברכיים צריכות להיות כפופות מעט, כפי שהן בצעידה. האגן משוחרר מעט והגוף מתייצב מעל האגן, שהוא מרכז הכובד שלנו.כאשר הגוף קדימה מידי או אחורה מידי, מופעל לחץ על חוליות עמוד השידרה, והלחץ גם גורם לתחושה מעוותת של מרכז הכובד - כאילו שמרכז הכובד נמצא באזור החזה.רבים מאיתנו משתמשים בנעילה של הברכיים, הכתפיים והלסת, על מנת לייצב את עצמם בזמן עמידה. בשביל למנוע נפילה קדימה, הם מטים את גבם לאחור ומרימים את האף לשמיים. בכדי לעמוד נכון חייבים להפסיק לפחד. לשחרר את הברכיים, והלסת. לאפשר לכוח המשיכה למשוך אותנו למטה ולשחרר לנו את הזרועות, הכתפיים והצוואר.הגב יהיה מעל האגן ולא יזרק אחורה. כך נשיג שני דברים:1. מרכז הכובד של גופנו יחזור למקומו הטבעי - האגן. נחדל להיות מנותקים ממשקל גופנו ונשחרר את החזה המוחזק שלנו. יציבה נכונה ועמידה מעל האגן, יאפשרו לחוליות השידרה לנשום ויחזירו את מרכז הכובד למקומו הטבעי.2. משקל הגוף לא יהיה אחורה מידי, ויקל עלינו לצעוד קדימה ולגשת לחיים בצורה פתוחה ומקבלת. נכון, הסיכוי ליפול קדימה הוא גדול יותר, אך בשביל זה אנו מחזקים את הגוף ומאמנים את המפרקים בתנועה טובה ונכונה.לאט לאט משתנים ההרגלים, ואנו זוכים בעצמנו מחדש: בגוף בריא ובנפש שמחה.
נדב בנתור, מורה לתנועה ויציבה מלמד תנועה ואימפרוביזציה